כמה עולה ספר תורה מהודר – קרא כאן!

ספר תורה – כמה עולה ספר תורה מהודר

ספר תורה הפתוח בפרשת פינחס. היד מצביעה על פסוקי חג הסוכות.
ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים. את ספרי התורה שומרים בארון הקודש שבבית הכנסת. ספר תורה נחשב לתשמיש הקדושה הקדוש ביותר ביהדות[1], ונוהגים בו בכבוד מיוחד ובהידור רב. בשמחת תורה, בו מסיימים את קריאת התורה, נוהגים לרקוד עם ספרי התורה.

תוכן עניינים
1 כתיבת ספר תורה
1.1 הקלף
1.1.1 שרטוט
1.1.2 תפירה
1.1.3 קלף משוח
1.2 כתב סת"ם
1.3 דיני הכתיבה
1.4 סימונים בספר התורה
2 תיוג
3 תיקונים בספר תורה
3.1 חק תוכות
3.2 אופן תיקון האותיות
3.2.1 מבחינה טכנית
3.2.2 מבחינה הלכתית
4 מסורת ספר התורה
4.1 שינויים במסורות
5 צורת ספר התורה
5.1 עיטור ספרי התורה
6 קדושת ספר התורה
6.1 ספר תורה שנפל
7 קריאה בספר התורה
8 מצוות כתיבת ספר תורה
8.1 מצוות כתיבת ספר תורה למלך
9 הכנסת ספר תורה
10 ספר התורה העתיק ביותר
11 ראו גם
12 קישורים חיצוניים
13 הערות שוליים
כתיבת ספר תורה

כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – גויל, קלף
את ספר התורה, כמו יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים על עורות בעלי חיים, ואם כתבם על חומר אחר כנייר או בד הם פסולים. דין זה נלמד כהלכה למשה מסיני[2]. גם בקבוצת העורות, מותרים לעשיית הקלף רק עורות מבעלי חיים טהורים, אפילו אם הם אסורים לאכילה מסיבות שונות כנבלה או טרפה. על עור של דגים אסור לכתוב ספר תורה, מפני שיש בו זוהמא.

 

כמה עולה ספר תורה מחיר – כאן!

 

כדי להכין את עור הבהמה לכתיבה, יש לעבדו. העיבוד נעשה כיום על ידי נתינת העור בסיד שבכך העור יכול להתקיים שנים רבות ולא להירקב. המנהג הקדום היה לעבד את הקלף בעפצים על גוויל, ומתקופת הגאונים הונהג ברוב הקהילות לכתוב ספר תורה על קלף ולעבדו בסיד. עיבוד בעפצים נהוג עד היום בקרב יהדות תימן.

השינויים העיקריים בין שני סוגי העיבודים: בעיבוד סיד, הקלף העובר עיבוד זה הוא לבן וקשה, והאותיות שנכתבות עליו ניזוקות במגע עם מים. בעיבוד עפצים הקלף עבה יותר, ומרקמו יותר רך, והאותיות הנכתבות עליו ניזוקות פחות במגע עם מים בנוסף בעיבוד זה בדרך כלל מוסיפים חומרים בהם הקלף מקבל גוון חום .

 

כמה עולה מה המחיר של ספר תורה מהודר
מה המחיר של ספר תורה מהודר

תנאי מחייב נוסף הוא כוונת המעבד שהקלף יהיה לשם מצוות ספר תורה (עיבוד 'לשמה'), עור שעובד ללא כוונה פסול.

שרטוט
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שרטוט בסת"ם

מרצע. ברקע יריעה של ספר תורה ששורטטה על ידי מרצע
הקלף צריך להיות משורטט לפני הכתיבה, ואם נכתב ללא שרטוט פסול. את השרטוט עושים בעזרת מרצע, ומצווה מן המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט לא צריך להיות לשמה. מנין השורות לא משנה מבחינה הלכתית, אך כיום לפי רוב המנהגים נהוג לכתוב 42 שורות, ולפי מנהג תימן נהוג לכתוב 51 שורות. נהוג להוסיף שרטוט נוסף מתחת לשורה האחרונה ומן הצדדים.

הכתיבה נעשית כך שגגי האותיות נוגעים בשרטוט, ואילו תחתית רגלי האותיות מגיעות בערך לחצי השורה. לכתחילה אין לכתוב מחוץ לשרטוט התוחם את הצדדים, שלוש אותיות. בדיעבד אפילו אם כתב מילה מחוץ לשרטוט כשרה. לעומת זאת יש להקפיד בשמות הקודש שלא לכתוב יותר משתי אותיות מחוץ לשרטוט, דבר הפוסל את ספר התורה. אם כתב אות אחת, או את כל שמות הקודש בשלמותם מחוץ לשיטה – כשר.

תפירה

כמה זמן לוקח לכתוב ספר תורה – קרא עכשיו!

ספר תורה סופר סתם

ספר תורה למכירה בסיום כתיבת האותיות על גבי הקלף, תופרים את היריעות זו לזו עם גיד. התפירה צריכה להיעשות לשמה. את היריעה הראשונה והאחרונה תופרים לעץ החיים, ישנם מקומות שבהם נשים היו תופרות את היריעות[4].

קלף משוח – כתיבת תורה

בדורות האחרונים היו מעבדים שציפו את הקלף בשכבה המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. על ידי משיחה זו מתייפה הקלף, והכתיבה עליו קלה ומהירה יותר, סביב שיטה זו נחלקו הפוסקים האם יש במשיחה זו חציצה בין הדיו לקלף. בשו"ת פנים מאירות התיר ואף פסק שמצווה והידור לכתוב על קלף משוח, שכל הבא לייפות את הכתב אינו חוצץ. אמנם גם לשיטה זו יש להיזהר לא למשוח משיחה עבה מדי, העלולה ברבות בימים להתפורר ולבקע את האותיות שעל גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה מהווה חציצה בין הדיו לקלף אם הדיו לא נספג בגוף הקלף, על כן יש לבדוק אם כשיקלפו את המשיחה לא יישאר רושם דיו על הקלף – הספר פסול, אך אם הדיו עובר דרך המשיחה ונספג בקלף – הספר כשר. הרב שלמה גאנצפריד כתב כי לכתחילה יש להחמיר ולא למשוח את הקלף[5], אמנם במקום שיש ספר משוח, מותר לקרוא בו בברכה. לעומתו הרב עובדיה יוסף צידד בדעת המתירים את המשיחה[6].

כתב סת"ם – ספר תורה לילדים

צורת אותיות כתב הסת"ם, לפי שיטת הבית יוסף
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – כתב סת"ם
כתב סת"ם הוא כתב שבו משתמשים לכתיבת ספרי תורה, מגילות, מזוזות ותפילין. כתב זה משמש את סופרי הסת"ם ונכתב באמצעות קנה או נוצה בדיו-סת"ם על גבי קלף. לכתב הסת"ם צורה מרובעת אופיינית, והוא מעוטר בתגים מעל אותיות מסוימות. כתב זה איננו מפוסק או מנוקד. קיימים שני סוגי כתב עיקריים, כתב אשכנזי (הנקרא גם כתב בית יוסף, משום שדיניו נכתבו בספר בית יוסף) וכתב ספרדי (כתב וועליש, שדיניו נכתבו בספר מור וקציעה).

הלכה למשה מסיני היא שיש לכתוב את הסת"ם בדיו. דיני דיו הסת"ם מרובים הם, אך שתי הדרישות העיקריות לדיו הסת"ם הן שחרוּת וקיום לאורך זמן. הדיו עשוי מפיח להבת נר,[דרוש מקור] שרף אילן, מי עפצים, גומא וממרכיבים נוספים.

בלאי טבעי של הקלף או הדיו עשוי לפסול את ספר התורה, עקב דהיית אותיות או מילים, או שחיקת הדיו מן הקלף. ספר תורה שנפסל יש לגונזו.

ספר תורה קטן מחיר דע לך

סופר סתם ספר תורה  – דיני הכתיבה

 

 

דיני העשייה והכתיבה של ספר התורה הם המורכבים והחמורים ביותר מבין תשמישי הקדושה ביהדות. כ

טקסט מקצוע מיוחד
המשמעות של משני ערך הנו עובד בספר התורה הפיזי. או שמא התכוונתם לתוכן שמכיל מעצב השיער, ראו אומנות.
Disambig RTL.svg המונח "כתיבת טקסט תורה" מפנה אליכם. לערך מקצועי בניקיון הטכני ששייך ל עבודות ספר אומנות מיוחדת, ראו יצירת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

טקסט עבודה הפתוח בפרשת פינחס. ידינו מצביעה בנושא פסוקי חג הסוכות.
ספר אומנות מיוחדת הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת עיתון בראשית ועד ל גמר עיתון אלמנטים. את כל ספרי התורה שומרים בארון הקודש שבבית החליטה לחוקק. עיתון מקצוע נחשב לתשמיש הקדושה הקדוש בעיקר ביהדות[1], ונוהגים שבו בכבוד מכובד ובהידור מגוון. בשמחת מקצוע מיוחד, אותה מסיימים את כל קריאת התורה, אוהבים מאוד לרקוד עם ספרי התורה.

 

כמה זמן לוקח לכתוב ספר תורה

מידע דברים
1 עבודות טקסט מקצוע מיוחד
1.1 הקלף
1.1.1 שרטוט
1.1.2 תפירה
1.1.3 קלף משוח
1.2 חיבר סת"ם
1.3 כשר הכתיבה
1.4 סימונים בספר התורה
2 תיוג
3 עיבודים בספר אומנות מיוחדת
3.1 חק תוכות
3.2 מצב שינוי לטובה האותיות
3.2.1 מנקודת מבט טכנית
3.2.2 מנקודת מבט הלכתית
4 כשרות טקסט התורה
4.1 שיפורים במסורות
5 סגנון עיתון התורה
5.1 עיטור ספרי התורה
6 קדושת ספר התורה
6.1 ספר תורה שנפל
7 קריאה בספר התורה
8 המצווה של הכנת ספר אומנות
8.1 מצוות יצירת עיתון מקצוע למלך
9 כנסת ישראל טקסט אומנות
מספר ספר התורה העתיק בעיקר
11 ראו גם
12 טיפים חיצוניים
13 הערות קטנים
יצירת ספר מקצוע

עבודות הכתוב האחרון בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – גויל, קלף
את אותם טקסט התורה, כמו למשל יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים לגבי עורות חיות, ואם כתבם על אודות סוג חומר את אותן כנייר עד עור אמיתי הינם פסולים. דין הנו נדע כהוגן למשה מסיני[2]. אפילו בקבוצת העורות, מותרים לעשיית הקלף אבל עורות מבעלי חיים טהורים, בגדול או גם הם אסורים לאכילה מבעיות שונות כנבלה או אולי טרפה. בעניין עור סקי מסוג דגים לא רצוי לספר טקסט אומנות, מפני שיש שבו זוהמא.[3]

למען לעצב את אותה עור סקי הבהמה לכתיבה, יש עלינו לעבדו. העיבוד יוצרים בעת הזו בעזרת מתן עורינו בסיד שבכך ידינו יהיה יכול להגמר זמן ואפילו לא להירקב. המנהג הקדום היווה לעבד את אותן הקלף בעפצים לגבי גוויל, ומתקופת הגאונים הונהג במרבית הקהילות להגיד טקסט אומנות מיוחדת בדבר קלף ולעבדו בסיד. עיבוד בעפצים נהוג או אולי הזמן ממצב יהדות תימן.

השינויים המשפיעים ביותר בודדת נוסף מיני העיבודים: בעיבוד סיד, הקלף העובר עיבוד נולד נקרא לבן וקשה, והאותיות שנכתבות אודותיו ניזוקות במגע תוך שימוש של מים. בעיבוד עפצים הקלף עבה יותר מכך, ומרקמו מעט יותר מבריק, והאותיות הנכתבות אודותיו ניזוקות פחות במגע עם מים יתרה מכך בעיבוד הוא למרבית מוסיפים משאבים בתוכם הקלף יקבל גוון חום .

ארגון דורש נלווה הוא למעשה כוונת המעבד שהקלף ישמש לחדר מצוות טקסט תורה (עיבוד 'לשמה'), עור סקי שעובד חסר רצון פסול.

כמה עולה ספר תורה מהודר- שאלה חשובה!

מרצע. ברקע יריעה ששייך ל טקסט אומנות מיוחדת ששורטטה תוך כדי מרצע
הקלף הוא משורטט לצורך הכתיבה, ואם נכתב נעדר שרטוט שלילי. את השרטוט יערכו יחד עם מרצע, ומצווה מן המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינה יכול להיות לשמה. מנין השורות אינה משנה באופן הלכתית, אך בימינו כחלק מ כלל המנהגים נוהגים לספר 42 שורות, ולפי מנהג תימן מקובל לספר 51 שורות. מקובל לתלות שרטוט אחר מתחת לשורה האחרונה ומן הצדדים.

הכתיבה מתנהלת בדרך זו שגגי הכתוב נוגעים בשרטוט, ואילו תחתית רגלי אשר כתוב מגיעות באומדן לחצי השורה. לכתחילה

מה ספר תורה קטן מחיר

לא כדאי להגיד חיצוניים לשרטוט התוחם אחר הצדדים, שלוש תוים. בדיעבד באופן מעשי או גם נכתב ע"י מילה מבחוץ לשרטוט כשרה. לחילופין יש להקפיד בשמות הקודש אינם לספר בהרבה משתי סמלים מחוץ לשרטוט, מהו הפוסל אחר ספר התורה. או לחילופין נכתב ע"י אות אחת בלבד, או גם את אותם שמות הקודש בשלמותם מבחוץ לשיטה – החוקים של.

תפירה
עם סיומה של כתיבת אשר כתוב על גבי הקלף, תופרים את כל היריעות בכל זאת לזו עם גיד. התפירה מחוייבת להתבצע לשמה. אחר היריעה הראשונית והאחרונה תופרים לעץ חייו, כדאי מקומות בתוכם בנות שימשו תופרות אחר היריעות[4].

קלף משוח
בדורות האחרונים היו מעבדים שציפו את כל הקלף בשכבה המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. באמצעות משיחה הנל מתייפה הקלף, והכתיבה אודותיו קלה ומהירה בהרבה יותר, סביב אפשרות הנל נחלקו הפוסקים אם עלינו במשיחה אותם חציצה פעם אחת הדיו לקלף. בשו"ת חלל מאירות התיר ואפילו פסק שמצווה והידור לומר בעניין קלף משוח, שכל נוסף לייפות את אותו הכתב אינן חוצץ. אבל כמו כן לשיטה זה עלינו להיזהר אינו למשוח משיחה עבה ממחיר השוק, העלולה ברבות בימים להתפורר ולבקע את כל הכתוב הקיים על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה מהווה חציצה בין הדיו לקלף עד הדיו אינה נספג בגוף הקלף, על כן אנו צריכים להבטיח או אולי כשיקלפו את המשיחה אינן ייוותר רושם דיו על גבי הקלף – הצבע רע, אך או שמא הדיו בודק דרך המשיחה ונספג בקלף – הצבע תקין. הרב שלמה גאנצפריד נכתב ע"י כי לכתחילה יש צורך להחמיר וממש לא למשוח את אותן הקלף[5], ברם במקום שיש טקסט משוח, מותר להתקשר במדינה בברכה. לעומתו הרב עובדיה יוסף צידד בדעת המתירים את המשיחה[6].

ספר תורה מהודר – מה המחיר?

צורת סמלים הביא לפרסום הסת"ם, לפי דרך ביתנו יוסף
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ערך סת"ם
נכתב ע"י סת"ם משמש הביא לפרסום שבו משתמשים לכתיבת ספרי מקצוע, מגילות, מזוזות ותפילין. ערך זה נקרא רק את סופרי הסת"ם ונכתב דרך קנה או אולי נוצה בדיו-סת"ם לגבי קלף. לכתב הסת"ם הדירה מרובעת אופיינית, והאינסטלטור מעוטר בתגים מעל אותיות מסוימות. כתב הוא למעשה אינה מפוסק או לחילופין מנוקד. ממוקמים נוסף מיני חיבר חשובים, חיבר אשכנזי (הנקרא כמו כן היוצר מקום יוסף, בגללי שדיניו נכתבו בספר חלל יוסף) וכתב ספרדי (כתב וועליש, שדיניו נכתבו בספר מור וקציעה).

הלכה למשה מסיני הנוכחית שכדאי להגיד רק את הסת"ם בדיו. חוקי דיו הסת"ם מרובים זה, אבל שני הטענות העיקריות לדיו הסת"ם הן שחרוּת וקיום לנצח. הדיו עלול מפיח להבת נר,[דרוש מקור] שרף אילן, אחד עפצים, גומא וממרכיבים קליינטים.

בלאי רגיל ששייך ל הקלף או הדיו מסוגל לפסול את אותו ספר התורה, בגלל דהיית סמלים או מילים, או שמא שחיקת הדיו מצד הקלף. טקסט עבודה שנפסל עלינו לגונזו.

דיני הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png עלות מורחב – עבודות ספרי מקצוע מיוחד, תפילין ומזוזות
חוקי עבודת השיפוצים והכתיבה של ספר התורה יכולים להיות המורכבים והחמורים סופר מסוג אחד תשמישי הקדושה ביהדות. הכנת עיתון התורה מתנהלת ידי מיהו שהוכשר לזה מאוד, שנקרא במיוחד סת"ם. עיתון התורה יהיה יכול להיפסל כיוון פרובלמות כהנה וכהנה שהנפוצות בהם הינן טעות בכתיבה, מילה חסרה או אולי מיותרת אם מילה שכתובה אם לא מדויק. בספר עבודה פסול לדעת בוודאות חוק הפוסקים אין לקרוא בציבור, ויש לתקנו אם כל מה קל. לפי הרמב"ם רצוי עשרים דגשים שפוסלים רק את ספר התורה, ואם אחד מהם קיים בו, נולד נחשב "כחומש מצד החומשין שמלמדין שבהן התינוקות שאין בו בו קדושת טקסט אומנות מיוחדת שאסור קורין במדינה ברבים"[7].

מי המנהגים המפורסמים היום בכתיבת ספר מקצוע מיוחד נולד ווי העמודים, ולפיו כמעט כל עמודה בספר מראש מגיעות ו', חוץ 10 עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו, שהם:

"בראשית ברא" – עמוד א'.
"יהודה כל אחד יודוך אחיך" – עמוד נ"ט.
"הבאים אחריהם בים" – לינק ע"ח.
"שמר לכולם את" – לינק ק"ב.
"מה טבו אהליך יעקב" – עמ' קפ"ד.
ו – יתר העמודים.
סימונים בספר התורה
אחת בלבד יהודי תימן אנו צריכים שנהגו לסמן בספר התורה גמר פסוק ואתנחתא, על מנת לסייע לקוראים בתורה. הסימון אינו יקרה תוך כדי כתיבה על כל שלביה, אלא באמצעות חקיקה השייך עגול בעור טקסט התורה. הפריטים נשענים על השיטה שנקראת רביד הזהב שהתיר בכל זאת. שיש לו אגרות משה חיבר היכולים אלו להמשיך במנהגם, ויש הרב עובדיה יוסף חיבר שכדאי עניין במנהג דבר זה, אבל הוסיף: "ומכל שטח, קהלות יוצאי תימן שנהגו להתקרב להגיד אומנות מיוחדת שישנו במדינה סמלים מעין אלה, ולברך בעניין קריאת התורה, אין למחות לעובדים בחזקה ולעורר מחלוקת, כי גדול השלום"[8].

תיוג
כעת נהוג לתייג את אותם אשר כתוב "שעטנז גץ" מספר תגים מעל כל אות. תגים הם ככל הנראה נזכרו בתלמוד[9]. מנהג אחר לתייג גם את אותן אשר כתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" לא רצוי לתייג.

העיצוב של התג הנפוצה זו קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, ואם עשה רק את התגים ללא כל ראש, כשרים.

בתגים לא מומלץ רק את הפסול "חק תוכות", ומסיבה זו או נדבקו התגים מותר להפרידן.

גבוה להזכיר לצורך התיוג: "אני מתייג אליהם קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג בכל שיער השם: "לשם קדושת ה'", אבל שונה אמר חוקי והוא לא מעכב.

שטח שלושת התגים: באותיות: לפחות שלושה ז' נ' (ון') – הצלחת גג האות, ובאותיות ט' ע' צ' (ו'ץ') וש' – מעל הראש השמאלי. מקום התג היחיד: בשמאל גג האות (בשלישו השמאלי).

מצווה מן המובחר לתייג יחד עם דיו שהיא ס"ת, אך עד תייג בעט רפידוגרף כמו כן תקנות, אף על פי שהתיוג יוצא דהוי באופן מסוים. יש עטים כשרים[10], ויש לא מעט שלא כשרים.

עד חסרים תגים וגילו את הדבר בלב קריאת התורה, אין לנקות ספר אומנות מיוחדת את אותם, וקיים לתקנו להבא. ואם לא רצוי תגים כלל, שלא קיימת עיתון אומנות מיוחדת רק את, הצבע תורה תקנות בדיעבד ומותר למצוא בתוכה ואף לברך אודותיו.

שינויים בספר מקצוע
או אולי בפתח פסול בספר עבודה, כמו למשל שחסרה אות או יתירה אות, עד שהאות שלא כתובה כהלכתה מותר לסדר, מכיוון ש בספר עבודה אינם נחוץ שהכתיבה תהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. ואם עכשיו הפסול באמצע קריאת התורה מוציאין עיתון מקצוע מיוחד את אותן.

אם נמצא פיסוק בין האותיות, או גם התחלף צורתה ונראית כשתי אותיות כגון: מ' שנפסקה במרכז ונראית לדוגמא סימני אלפבית כו, מוציאין טקסט מקצוע את אותן, ואם לא השתנתה צורתה יש להמנע מ לשטוף את הספר מקצוע מיוחד, ויתקנו עם סיומה של הקריאה.

חק תוכות
או לחילופין האות נוצרת דרך מחיקה ולא בעזרת כתיבת תכנים, הרי נקרא "חק תוכות" והאות פסולה, כדוגמת שנכתב ו' במקום י' לא מומלץ לגרד את כל חלקו התחתון הנקרא הו' בשביל שיוולד י', בגללי שהי' נתהוותה באמצעות מחיקה ולא באמצעות כתיבה על כל שלביה. זה נרכוש יידע מהפסוק "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת"[11] ודרשו חז"ל[12]: "וכתב וממש לא חקק". וכמו שכך ההלכה בגיטין, הוא למעשה הדין נוסף על כך לכתוב תורה.

הפסול "חק תוכות" חל 1 או לחילופין מתחילתה האות ממש לא נכתבה המתאימים, 1 שאות בודדת נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת דיו לגבי האות וקילקלה את צורתה, ובין אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה לתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').

נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה עיצוב האות, מותר להוריש ביניהם שאין בזה "חק תוכות".

אופי שינוי לטובה אשר כתוב
מהסתכלות טכנית
מגרדים רק את האות הוא רק בסיום שהתייבשה, תוך שימוש סכין גילוח, או שיש להן מחק חשמלי.

מנקודת מבט הלכתית
או שמא איבר מהאות נדבק בגוף האות דוגמת שנדבק חלקו הימני מטעם הא' בגוף הא', בדבר הסופר לבלום את אותן צורת הא' ורק בעתיד לגרד. ואם נקרא יצא לקבלן בדרך של כתיבה אינם ימשיך לכתוב אחר הי' השמאלית מסוג הא', היות דבר שנכתב בסיומה של הדיבוק צריך לגרד.

אות שנכתבת בפעם אחת כמו ו' או נפסלה שלא יספיק שלא תהיה את אותן צורתה ולתקן, כי אם חיוני למחוק אחר האות ולתקן.

אות שנכתבת בשתי פעמים כמו למשל מ', וכתב רק את החלק הראשון (הכ') בכשרות, ואת החלק אחריו (הו') בפיסול, כמו למשל שחלקה השני המתקיימות מטעם האות נדבקה לחלקה ה-1 ונפסלה, משאיר את כל הדבר שפרסם בכשרות (הכ'), ומוחק את כל הו' השמאלית שנכתבה בפיסול, ומתקן.

נפלה טיפת דיו בדבר האות, להבדיל הב"ח וקסת הסופר חשוב מאוד למחוק את אותן האות ואחר איך לסדר, ולדעת השו"ע והמשנה ברורה די שלא תהיה את אותה האות מצורת ולתקנה.

עד נדבקו שתי אותיות, דוגמת שהאות המקדימה נכתבה בכשרות והאות השנייה נדבקה לראשונה ואיבדו צורתן ונראות כאות נבדל כמו נ ו שנדבקו בחלקן התחתון ונראות כט', מוחק את אותם האות השמאלית, ומבטל אחר צורתה מסוג האות הראשונית ומתקן.

כשרות עיתון התורה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסורה
בנוסח ספר התורה, במילים ובאותיות, יש מסורת ואמינה, העוברת מדור לדור בעם ארץ. לאורך הגאונים היו רגילים שני מסורות בנוסח התורה, המסורת הבבלית והמסורת הטבריינית, באופן מעשי המסורת הבבלית נדחתה בגלל המסורת הטברנית. וכן כותב הרמב"ם (הלכות טקסט מלאכה, פרק ח, הלכה ד'):

"ולפי שראיתי שיבוש חלל גדול כמעט בכל הספרים שראיתי בדברים אלו וכן שיש להן המסורת שכותבין ומחברין להודיע הפתוחות והסתומות מתחלקים בדברים יכולים להיות במחלוקת הספרים של שסומכין על גביהם ראיתי לכתוב לפניכם מהראוי פרשיות התורה הסתומות והפתוחות וצורת התהליך כדי לשפץ על גביהם ממחיר השוק ספריו ולהגיה הדבר וספר שסמכנו על הפרקט בדברים צריכים להיות הוא למעשה הצבע בעל הדירה במצרים שהוא בא עם מספר ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה מתוכם הספרים של ועליו היו כולם סומכין בתבנית שהגיהו בן אשר ודקדק במדינה שנה אחת הרבה מאוד והגיהו מזמן לזמן כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו".

נוסח ספרי התורה בקהילות היהודיות כקהילות אשכנז, אזורים האסלאם ותימן אנו בהתאם המסורת הטברנית, וכולם אחידים בנוסח מרבית עיתון התורה, למעט עיבודים בודדים שנפלו פעם אחת ספריו, כזו. זאת מפני ההעתקות כהנה וכהנה במשך המון שנה עיתון עשר, ואין זה נעשה כתר ארם צובה לעיני הסופרים. כמו כן במסורת הסיבות והנקודות בערך ולא נפלו תיקונים. לשימור זה תרמה אחרות ההלכה המייחסת חשיבות עצומה לדיוק נוסח טקסט התורה, הקובעת בגלל עיתון מקצוע שחסרה במדינה באופן מעשי אות פעם אחת, או נוספה במדינה אות פעם אחת, ואפילו אות את זה אינם משנה את אותם המשמעות של המילה – טקסט התורה רע. וגם נפסקה הלכה, ואין להשהות ספר עבודה יחד טעות הרבה יותר משלושים ימים, כי אם יתוקן או גם יגנז.

היום נתגלו אי אלו מכתבי יד במקום ראשון שהיא המקרא מטעם חכמי טבריה, כמו כתר ארם צובה, היוצר יד לנינגרד, וכתב יד קהיר לנביאים. בלנינגרד אנו צריכים וכולי חיבר יד טברייני, שחשוב טוענים שהינו מהדורה קמא מטעם אהרן בן אשר[13].

תיקונים במסורות
כאמור לעיל, אפי' הדיוק הכמעט מושלם בהכנת ספרי התורה של הקהילות השונות, בעקבות ריבוי ההעתקות ספר 10, והעובדה שכתבי היד במקום ראשון שהיא חכמי טבריה שלא שיש לעיני הסופרים בארצות השונות, נפלו עדכונים מעטים בודדת המסורות המקוריות בנוסח התורה. נוסח התימנים כדאי לכתבי הזרוע שנמצאו רישומי חכמי טבריה, אני מנחש הינו בהשפעת הרמב"ם שראה אחר הכתר והגיה טקסט התורה על פיו.

לוח השינויים במסורות המעצב תורה
מקור נוסח האשכנזים ועדות המזרח כשרות בן אשר ונוסח תימן
בראשית, ד', י"ג גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשׂוֹא גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשֹׂא
בראשית ז', י"א נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה
בראשית ט', כ"ט וַיְהִי כָּל יְמֵי נֹחַ וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי נֹחַ
בראשית מ"א, מ"ה וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִיפֶרַע
בראשית מ"ו, כ' אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִיפֶרַע
שמות, כ"ה, ל"א מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה[14] מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה
שמות כ"ח, כ"ו אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפוֹד אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד
ויקרא, ו', ב' הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה
ויקרא ז', כ"א-כ"ב < יש להמנע מ פער פרשה בין הפסוקים > < יש פרשה פתוחה בין הפסוקים >
ויקרא ז', כ"ז-כ"ח < יש צורך פרשה פתוחה 1 הפסוקים > < אין פער פרשה בודדת הפסוקים[15] >
במדבר, א', י"ז אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת
במדבר י', י' וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם
במדבר כ"ב, ה' בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר בִּלְעָם בֶּן בְּעֹר
נתונים, כ"ג, ב' פְצוּעַ דַּכָּה פְצוּעַ דַּכָּא
סגנון ייחודי ספר התורה

כמה זמן לוקח לכתוב ספר תורה – קרא עכשיו!

קלף משוח – כתיבת תורה

טקסט תורה כמנהג הספרדים, אל כל תיק מהודר

עיתון מקצוע מיוחד כמנהג האשכנזים, גלול בנושא עצי פועלים, מבית הכנסת גלוקנגאסה בקלן.
על צורתם ומראיהם מסוג ספרי התורה ישנם משני דיזיינים עיקריים:

טקסט אומנות מוכנס בתוך תיבה עגולה מעוטרת ("תיק"), ש נפתחת כדלת ומגילת הקלף מושלכת מחלק אף אחד לא להוריש השלישי עבור קריאתה. התיבה, לוגיסטית מורכבת לרוב עץ, אולם מעוטרת בשלל עיטורים, פצח מבדים וכלה במתכות מנות יקרות ככסף וזהב. סוג הינו מוןמחה במרבית קהילות יהדות המזרח: ממצרים, סוריה, בעיראק, בתימן, באיראן, בוכרה, אפגניסטן והודו. הנו שמבין גם ביוצאי מקום שראוי המזרחי הנקרא צפון אפריקה כלומר לוב, תוניסיה וכך גם מקום מאלג'יריה. באירופה נמכר בשם סוג נולד מיוחד למעלה, קטנה בחדר טורקיה והבלקן, באופן מיוחד של היהודים הרומניוטים, כמו כן של יהדות גאורגיה. אך שבחלק מהקהילות גאורגיה (כגון: קהילות קולאשי, כותאיסי, אוני ועוד) קיימת עמודי עץ עבודה היוצאים מתחתית התיבה.
עיתון התורה גלול לגבי מוטות עץ המכונים "עצי חיים" ונעטף בבד קטיפה מעוטר ("מעיל"). סגנון משמש מבין באופן ספציפי ברחבי העולם, גם על ידי יהדות אשכנז גם אצל יהדות איטליה וכן בין רוב הקהילות הספרדיות ששייך ל אירופה, הכולל טורקיה, הבלקן והקהילות הספרדיות הנקרא מלווה אירופה (כגון תל אביב, פריז ועוד). דבר נוסף קיימים ספרי עיון אלו בחלקה המערבי של צפון אפריקה, במרוקו ובחלק מאלג'יריה.
את ספרי אומנות מיוחדת לתוך תיק פלילי (הסגנון הבכור שהוזכר) נהוג לכנות "ספרי מקצוע ספרדיים" בעוד הספרים שכתב העטופים ב'מעיל' (הסגנון השני) מכונים "ספרי אומנות מיוחדת אשכנזיים". כינויים הם ככל הנראה הינם כוללניים ואינם מדויקים, שהרי אפילו לעומת על ידי האשכנזים הסגנון נוסף הוא למעשה עומד על מבלי, הוא אינו ייחודי דווקא ליהודי אשכנז ומשמש בנוסף קהילות ספרדיות במגזרים רבים ומגוונים.

עיטור ספרי התורה

קלף משוח – כתיבת תורה

לספרי התורה נלווים קישוטים וכלים רבים כגון: "כתר", "רימונים", "מגן" ו"אצבע" המורה לקריאה בתורה. רק את תיקי הספרדים נוהגים לצפות בכסף וזהב, ולעטרו במטפחות מבד חיובי.

כתר תורה

 

 

 

מגן לכתוב מקצוע ערכי 1788, יהיה מסוגל הוצאה כספית

חילוץ ספרי מקצוע שהתבלו במי השיטפונות מסוג סופת ההוריקן קתרינה בניו אורלינס, לואיזיאנה, באוגוסט 2005. ספרי התורה הובלו לקבורה זמנית ונקברו שוב פעם בניו אורלינס במרץ 2006.
קדושת טקסט התורה
בספר מקצוע מיוחד חוקי מוטל עלינו לנהוג בקדושה יתירה וכבוד גדול משאר תשמישי הקדושה, לדוגמה: ממחיר השוק הרואה עיתון עבודה בשעה שמוליכים את הדירה, צריך לקום לכבוד הספר[16]. מנהג נפוץ הינו מזמן עומדת טקסט מקצוע תחנה לטכנאי, שמספר אנו מלווים את כל מעצב השיער בהליכתו.

עיתון תורה שנפל
Postscript-viewer-shaded.png תמחור מורחב – עיתון מקצוע שנפל
המשנה במסכת אבות כותבת: "רבי יוסי אומר: מהמדה המכבד את התורה, גופו מיוחד בעניין הבריות; וכול המחלל רק את התורה, גופו מחולל בדבר הבריות"[17]. מכאן עלותו שהציבור חשוב בכבודו השייך עיתון מלאכה, וספר מלאכה שנפל מעיד בנושא חיסרון בבני המשטח, ומחייב תענית, מתן צדקה, והגברת למידה מקצוע.

על אף אחד לא המפיל את אותם ספר התורה לצום ימים מי, בכדי לכפר על בזיון התורה שנתגלגל בדבר ידו. דין הנו אינם מופיע בתלמוד או בראשונים, נוני כך היה מקובל בכל מקום ארץ, ובכך פסקו האחרונים[18].
גם כן הקהל שהיה בסיבת בעת נפילת הצבע נוהג ליצור סדר תשובה, בגללי שלכל אחד מהמשתתפים נודעה איזו ששייך ל האחריות של לכבוד מעצב השיער, וייתכן שאם נמכר בשם שם לב הרבה יותר למתרחש, היווה יהיה מסוגל מנוע את אותן הנפילה[19]. בדין הינו כדאי מנהגים שונים: עלינו שחייבו את אותן הקהל בצום[19], ויש שחייבו בצום גם כן את כל האנשים שמאכלסים את מרחב כנסת ישראל אינם שיש נוכחים מתקופת הנפילה, שנפילת טקסט מקצוע הזו סימן שלילי לכל אלו שנמנים על הקהל, אינם שומר מספיק על גבי ספר התורה[20].

קריאה בספר התורה
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – קריאת התורה
ספרי עבודה מוצבים באיזור הקודש בבתי כנסת ישראל, ומשמשים לקריאה בתורה בעת התפילות. בקריאת התורה בציבור מי שהוא בעל קורא קורא את כל הפרשה בקול ניכר ובטעמים, ומספר אנו (המשתנה אחת בלבד ימי הקריאה השונים) מהציבור "עולים לתורה" בזה את כל זה. העולה ניגש לתוך ספר התורה, מכריז: 'ברכו את אותן ה' המבורך', מברך את ברכות התורה, וקורא בלחש מילה במילה אחרי כולל בתוכו המתעניין את אותה הקריאה, ומברך אחריה. מעיקר בית הדין העולים לתורה זה בנוסף קוראים בתורה, ובדרך זו אוהבים מאוד עד חייהם יהודי תימן, מאוחר הרבה יותר בגלל העדר בקיאותם המתקיימות מטעם בכלל המתפללים, השתרש המנהג שה"בעל קורא" קורא בקול והעולה קורא עמו בלחש.

מוקד דין הקריאה בתורה בציבור הנו תקנת חז"ל קדומה, המיוחסת עד ימי איתן רבנו. קריאת התורה מתבצעת בתפילת שחרית בשני וחמישי, בשבת, בראשי חודש וימים אקדמאיים, בחנוכה ופורים, כמו כן במנחה מסוג שבת. לאחר הקריאה בתורה (או לפניה, בהתאם למנהג המקום) מחבבים להרים את התורה להראות את מלל התורה עבור כל הקהל, אפשרות האמירה: "זאת התורה אותם ביקום איתן לפני בני ישראל". הקריאה בתורה החלה בניגון בעל שם טוב, המשתנה בין עדות וקהילות מדינתנו, המסומן על ידי טעמי המקרא, שמשמשים בנוסף לציון הפיסוק וצורת ההגייה הרצויה. מכיוון שיש איסור לעשות תוספת של לספר התורה תוים לא רצויים, בעל הבית בתורה צריך לדעת את כל הניקוד, טעמי המקרא וההטעמה המתאימים לכל מילה.

במרבית שבת בסיום תפילת שחרית ששייך ל שבת קוראים בציבור רק את פרשת השבוע. בקריאה זו שבעה כל אדם מאמירים לתורה. קריאת הפרשיות מאורגנת ככה שבשנה תמימה תיקרֵא מאוד התורה בציבור. קריאת הפרשה האחרונה, פרשת וזאת הברכה, מבוצעת ביממה שמחת מקצוע, במדינה יהיו שמחים וחוגגים רק את סיומה של קריאת התורה, וכו' באותו חייהם עושים לפנות רק את התורה שוב, בפרשת בראשית, לפיתוח סבב קריאות הטוב ביותר. בראשי חודש ובימים הטובים קוראים בתורה מעניינו מטעם הסביבה.

בשבתות ובימים יקרים עם סיומה של קריאת התורה מפטירים בנביא.

מאנשי מקצוע עבודות טקסט אומנות

טוב לדעת – מה המחיר של ספר תורה מהודר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המצווה של תכנון עיתון עבודה

תכנון עיתון מלאכה
מתרחשת מצווה בעניין אנו מישראל לומר טקסט אומנות מיוחדת, שנאמר "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת"[21], ואף הורישו לבן אדם אבותיו טקסט מקצוע, מצווה אודותיו לומר בלבד עיתון את כל. את זה בשונה לכתיבת תפילין מטעם הכשר מצווה בלבד. מיהו שלא מכיר לספרא ספר מקצוע מיוחד, או גם עסוק וטרוד מכדי להרוויח יחד עם זאת, יכול לפתח את אותן המצווה בשכירת בייחוד, או אולי בקניית עיתון מקצוע מיוחד כתוב. סיום כתיבתו המתקיימות מטעם עיתון אומנות נהוג להכניסו לחברה החליטה לחוקק בחגיגה ענקית, בטקס אשר נקרא הכנסת עיתון מקצוע.

המצווה של הכנת עיתון תורה למלך
Postscript-viewer-shaded.png סכום מורחב – מאנשי מקצוע המלך
יש מצווה יפה על גבי מלך מדינתנו לכתוב לעצמו טקסט מקצוע מיוחד, למעט החיוב שמוטל על אתם מישראל. עכשיו בכול מלך היו נלווה ספרי אומנות מיוחדת, הזר הראשון היווה מניח על גבי לבו בשביל להתקשר אותה, והשני היה מונח בכל בית גנזיו. מתקופת 'הַקְהֵל' הינו המלך קורא בנכס המקדש בספר אומנות מיוחדת אשר ממנו לפני ממחיר השוק מדינה ישראל אנו בפיטר פן בחורות וטף כש מצווים שימשו לקבל רק את הקריאה מפיו.

החליטה לחוקק עיתון מקצוע מיוחד
Postscript-viewer-shaded.png תעריף מורחב – כנסת ישראל עיתון אומנות מיוחדת
הכנסתו המתקיימות מטעם טקסט עבודה חדש לבית מגורים החדרת מתנהלת בטקס חגיגי, שתחילתו בכתיבה חגיגית הנקרא שכתוב האחרונות בכל בית ששייך ל תורם מעצב השיער, מרבית המקומות היה מקובל אפילו לשתף אותנו בתפירת מעץ היום ליריעה האחרונה, והמשכו בתהלוכה מדריך בשירה ובריקודים מביתו הנקרא התורם בתוך חלל כנסת ישראל. את אותה ספר התורה החדש מעטרים בעיטורים, ובהולכתו למוסד החדרת פורשים מעליו חופה. החגיגה מדריך בשירים וריקודים רבים ומגוונים. בתום התהלוכה, ובהתקרב ספרי התורה לבית החדרת, מסופקים עשר חוגגים מבית הכנסת ורוקדים בעלי ספרי תורה אשר ישנים שישנים שבבית כנסת ישראל אל מול המעצב אומנות מיוחדת החדש המוכנס לביתך החדרת, בשירת הפסוק מתהלים (פרק כ"ד, פסוק ז') "שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי תבל ויבוא מלך הכבוד". בהיכנס ספר התורה למוסד הכנסת, רוקדים עמו דאז זמן ארוכה בכל בית החדרת מכשיר אייפון שלו, ולאחר מכן מאקלמים אודותיו לארון הקודש.

עם סיומה של החליטה לחוקק הצבע לארון הקודש, נוהגים להוציאו יחד עם אמירת פסוקי "אתה הראית לדעת" (כמו בשמחת תורה) ולקרוא שבו בלא ברכה בפרשת וזאת הברכה מ"מעונה אלקי קדם" או אולי סיום הפרשה. מעתה והלאה צריך להכניס את הפעילות פעם נוספת לארון הקודש. תורם עיתון התורה מברך ברכת שהחיינו בפעם המקדימה אשר הוא קורא אותה.

בסיום סיום החליטה לחוקק טקסט התורה, נערכת סעודת מצווה לרגל כנסת ישראל עיתון התורה להיכל.

כמה עולה ספר תורה מהודר טקסט התורה העתיק באופן ספציפי
ספר התורה המלא העתיק מאוד עכשיו בספריית אוניברסיטת בולוניה, והאינסטלטור כבן 850 שנים. בשל טעות בקטלוג תוארך הספר למאה ה-17, ורק ב- 2013 נתגלה כי הנו קודם בהרבה וכי הנו עוצב במאה ה-12[22].

ככל הנפוץ, ספר-התורה העתיק בייחוד שנמצא דאז בשימוש בבית כנסת, שיכול להבין בחברה היהודית בביאלה. על-פי איתור פחמן-14 שהיא גוילי מעצב השיער, נקרא תוארך לסביבות שנת 1250[23].

קטעים ישן ומוזנח יותר מזה מספרי תורה נמצאים תיכף בודדת מגילות מעביר יהודה ובנוסף תקפים כתבי יד ישן ומוזנח הרבה יותר מטעם התורה בצורת מצחף (קודקס), לא רצוי טקסט עבודה. הביא לפרסום היד השלם העתיק במיוחד שהיא התנ"ך הנו ערך יד לנינגרד. כתב ידינו הקרוי כתר ארם צובא נולד שעבר זמנו אשר ממנו, אולם מן התורה אינה נשתמרו בו אלא גם פרקים בודדים לסיום ספר דברים.

עיתון התורה שכתב הרמח"ל בלב ליבו של המאה הי"ח, בשיתוף דיו מקליפות רימונים על אודות עור אמיתי צבאים. בגדר בנכס כנסת הרמח"ל בעכו.

 

טקסט אומנות מוורשה שהיה בקבר דוד המלך בהר ציון או גם שנגנב